שני כללים לחיים מאושרים

מאז ומעולם חיפשתי לעצמי דרך חיים שעל פיה אחייה. כולנו רוצים לחיות חיים מאושרים או מוצלחים, או לפחות חיים שיש בהם פחות סבל, כאב וצער. מגיל צעיר מחנכים אותנו שחוקי הזהב הם "עשרת הדיברות" או "כלל הזהב" – אל תעשה לאחר מה שלא היית רוצה שיעשו לך. אבל האם רק החוקים האלה יעזרו לי לחיות חיים מאושרים? איך זה יכול לעזור לי להתמודד עם הפחדים שלי? עם חוסר הביטחון, הספקות או הרגשות הלא הגיוניים שמשתלטים עליי פה ושם? לאחר שנים של חיפושים ולמידה של המון עיסוקים ותחומים שונים, צמצמתי את הכל ל-2 חוקים או כללים, שאני יכול לחיות לפיהם, שמשפרים את חיי. ויכול להיות שהם ישפרו את החיים שלכם.

אז מה הם?

הכלל הראשון הוא: היה מסוגל לחוות כל דבר. איך להיות מאושר בעולם הזה זו בעיה שרק חכמים מופלגים או אנשים מלומדים מאוד העזו להגות בה ישירות. אנחנו מוצאים אותם "מטפלים" בבעיה של אושר על ידי כך שהם מבטיחים לנו שנחרץ גורלו של האדם לסבול. הם לא מבקשים לספר לנו איך להיות מאושרים, אלא איך לסבול את האומללות שלנו. ההנחה הטיפשית האת ש-"אושר הוא לא אפשרי" או שזאת אמורה להיות מטרת חיינו (ולא משהו שאנחנו חווים ביומיום), הובילה אותנו להתעלם מהעובדה שיש דרכים להיות מאושרים. לכן אם אדם כל הזמן מנסה להיפטר כל הזמן ממה ש-"לא עושה אותו מאושר", הוא מודה כל הזמן שהוא לא יכול להתמודד איתו – וכך הוא מתדרדר. ואז זה ממשיך עוד ועוד. וזה מה שמוריד אותנו למטה. כדי להיות מאושר, אדם חייב להיות מסוגל לעמת (כלומר לחוות, להתמודד בנוחות) את הדברים שקיימים. סבל או אומללות זה רק הדבר הזה: חוסר היכולת לעמת (להתמודד או לחוות) את מה שקיים בחיים. מכאן כלל 1: הייה מסוגל לחוות כל דבר. הכלל השני הוא: עשה לאחרים אך ורק דברים שהם יכולים לחוות בקלות. חשוב גם לשים לב – לא רק למה שקורה לנו, אלא גם למה שאנחנו עושים לאחר: הצד השני. אנחנו מקבלים כלל חיים חדש לגמרי, שהוא רק לעשות דברים שאחרים יכולים לחוות בקלות. כי אם אדם עושה רק את זה, מה הוא צריך להסתיר מאחרים? כלום! אין לו כל סיבה לעשות דברים שהם לא בסדר, או להסתיר או להתחרט על מה שעשה (שזה אותו הדבר) אם אנשים אחרים חווים את זה בקלות. זהו המבחן המקיף היחיד של התנהגות טובה: לעשות רק את אותם הדברים שאחרים יכולים להתנסות בהם בקלות. אם אתה בוחן את חייו של אדם, אתה תראה שהוא מוטרד רק מאותן פעולות שהוא עשה שאחרים לא היו מסוגלים להתמודד איתן. ככל שאדם עשה יותר פעולות שאנשים לא יכלו להתנסות בהן בקלות, כך הורעו חייו. כשהוא הבין שהוא היה רע, הוא הפסיק לעשות בכלל – מצב מצער. כאב, רגשות שליליים, אי-שפיות, כולם נובעים מגרימת דברים שאנשים אחרים לא היו יכולים להתנסות בהם בקלות. אם כך, מעשה רע מוגדר בתור משהו שלא ניתן להתנסות בו בקלות בנקודת היעד (למי שזה קורה לו). אם היית בוגד במישהו ולא היית מוכן להתנסות בזה בעצמך (שיבגדו בך), זה נחשב למעשה רע. מה אתה עושה היום שהוא רע לפי ההגדרה הזאת? זה ללא ספק משנה את ההשקפה על המון דברים! אין צורך להוכיח לכל העולם שאתה יכול "להתנסות" בדברים או לנהל אורח חיים אלים בשביל זה. הרעיון הוא לא להוכיח שאדם יכול להתנסות, אלא להשיג מחדש את היכולת להתנסות בקלות דברים בחיים (שאותה מפתחים בקורס הנוסחה לביטחון עצמי יציב). לכן, היום, יש שני כללי זהב לאושר: 1. הייה מסוגל לחוות כל דבר. 2. עשה לאחרים אך ורק דברים שהם יכולים לחוות בקלות. תגובתך לאלה מראה לך עד כמה רחוק עליך ללכת. ואם תגשים את שני כללי הזהב האלה, תהיה אחד האנשים המאושרים ביותר והמצליחים ביותר בעולם הזה – כי מי היה יכול לשלוט בך באמצעות רשע?

דון שאול